מוסאי נ' הראל חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

תביעה לשיפוי התובע בגין נזקים אשר אירעו לקטנועו כפועל יוצא מתאונת דרכים מיום 12/2/10 .

לטענת התובע במועד הנקוב , רכב על קטנועו אחיו – מוסאי בן אל וזאת, ברחוב ג'ורג' וייז בתל אביב. לטענת התובע, במקום היה פקק תנועה ומשכך, נסע אחיו בין הרכבים, כשהגיע בסמוך לרכבו של מבוטח הנתבעת , הוא ביקש לעוקפו מצד שמאל ואולם, המרווח היה צר ומשכך, החל לבצע עקיפת רכב המבוטח מצד ימין וזאת, במרווח שהיה בין הרכב לבין המדרכה. לטענת התובע, בעוד אחיו מבצע עקיפה כאמור, פתח הנוסע ברכב מבוטח הנתבעת את הדלת הימנית הקדמית באופן שפגע בקטנועו וגרם לו לנזק. לטענת התובע, אבן השפה בסמוך למקום בו הוריד מבוטח הנתבעת נוסע היתה צבועה באדום לבן ומשכך, עבר המבוטח על הוראות הדין האוסרות על הורדת נוסעים במיקום כאמור. זאת ועוד, לטענתו – הנורמה הקיימת מאפשרת עקיפת רכבים מימין על ידי קטנועים במקרה של עומס תנועה ומשכך, פעל הרוכב על קטנועו כדין. בנסיבות האמורות, לטענת התובע , האחריות לתאונה מוטלת לפתחו מבוטח הנתבעת ומשכך על הנתבעת לשפותו בגין הנזקים אשר אירעו לקטנועו כפועל יוצא מהתאונה.

לטענת הנתבעת – מבוטחה, נע במועד האמור ברכבו והתנועה עמדה בעקבות תקלה באוטובוס אשר חסם את המשך הנתיב. משכך, ביקש המבוטח להוריד את בנו במיקום זה . לטענת הנתבעת, המבוטח הסיט את רכבו באופן שיעמוד בסמוך יותר למדרכה, הדליק אורות מהבהבים ובחן האם הדרך פנויה. לאחר שביצע המבוטח את הפעולות כאמור, פתח בנו את הדלת הימנית, החליף עימו מספר מילים, פנה לאחור על מנת ליטול את תיקו והכל כאשר הדלת פתוחה לכיוון המדרכה. לטענת הנתבעת, בשעה שהדלת היתה פתוחה כאמור וטרם ירד בנו של המבוטח מהרכב, חלף לפתע קטנועו של התובע, בעת שביצע עקיפה שלא כדין מימין ופגע בדלת. לטענת הנתבעת, בנסיבות האמורות , האחריות לתאונה מוטלת לפתחו של הנהג בקטנוע התובע ומשכך, יש לדחות את תביעתו.

בדיון אשר התקיים בפני העידו הנהג בקטנועו התובע – מר מוסאי בן אל, מבוטח הנתבעת – מר אלדד אלמוגי ובנו של המבוטח מר תומר אלמוגי , בין היתר, אף הדגימו בפני את התאונה באמצעות רכבי הדגמה באופן מפורט, איש איש לגירסתו .

התרשמתי מן העדויות , עמדתי על נסיבות התאונה, מיקום הרכבים ומיקום הפגיעות ועיינתי בכל הראיות אשר הוצגו בפני .

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ,את עדויותיהם ואת הראיות בתיק , אל נוכח נטלי הראייה – מצאתי כי יש לדחות את התביעה ולהלן יפורטו טעמי.

הגם נכון שעסקינן בתביעות קטנות, בהן בית המשפט מגמיש את הדרישות הקבועות בחוק, הרי שעדיין חלה על התובע חובה להוכיח את תביעתו, וזאת בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה". הנטל החל על התובע בהקשר זה הינו להוכחת העובדות המשמשות בסיס לתביעתו- דהיינו את האירוע , את האחריות הנובעת מאותן עובדות, את הנזק אשר אירע לו כפועל יוצא מכך וקשר סיבתי בין הנזק לבין האירוע .

בהקשר לנטל השכנוע נקבע מפורשות בפסיקה כי :

"...נטל השכנוע הוא נטל ראייתי מהותי שהוא חלק מדיני הראיות. נטל זה הוא הנטל העיקרי המוטל על בעל דין הנדרש להוכיח את העובדות העומדות ביסוד טענותיו. אי עמידה בנטל זה משמעותה דחיית תביעתו של מי שהנטל מוטל עליו"

[ רע"א 3646/98 כ.ו.ע. לבניין נ' מנהל מע"מ, פד"י נז (4) 981]

   וכן, בע"א 6821/93 בנק המזרחי נ' מגדל כפר שיתופי, פד"י מט' (4) 221-239:

"..תפקידו של נטל השכנוע הוא להכריע בתנאי אי וודאות שכפות המאזניים מעוינות.....בהליכים אזרחיים מוטל הנטל על "המוציא מחברו" באשר הוא זה הטוען לשינוי המצב הקיים"

מן הכלל אל הפרט –

במקרה המונח בפני מדובר בגרסה מול גרסה ומשכך, על בית המשפט לבחון האם יש בעדויות גופן, בדין או בראיות החיצוניות בכדי לתמוך באיזה מגרסאות הצדדים באופן המטה את מאזן ההסתברויות לכיוון גרסה זו.

כפי שיפורט להלן, הנני סבורה כי בחינה כאמור מעלה שהגורם המכריע לתאונה הינו נהיגת הרוכב בקטנוע התובע ובנסיבות בהן נשא מבוטח הנתבעת בנזק אשר אירע לרכבו כי ממילא אין כל הצדקה לחיוב הנתבעת בתשלום נוסף כלשהו לתובע.

כך ,ראשית – עיון בתמונות הנזק לקטנוע התובע מעלה כי לקטנוע נגרם נזק חד ומראת הצד הימנית וכן, כיסוי הקטנוע בכנף השמאלית שלו נחתכו וניתקו ממקום. הפגיעה כאמור מלמדת על כך שהקטנוע נפגע מחלקה החד של הדלת ולא מחלקיה החיצוני או הפנימי , אשר היו מובילים לפגיעת מעיכה ולא לחיתוך כפי שארע בפועל. באמור יש בכדי לחזק הטענה ולפיה, הדלת היתה פתוחה בזמן הפגיעה ולא- כטענת התובע – נפתחה בשעה שהקטנוע חלף על פניה שאז הנזק היה מחלקה החיצוני של הדלת באופן שהיה גורם למעיכת צדו של הקטנוע.

זאת ועוד, מתוך עדויות הצדדים נמצאתי למדה כי אמנם מבוטח הנתבעת הוריד נוסע במקום אסור , יחד עם זאת , הנני סבורה כי הגורם המכריע לתאונה הינו התנהלות אחיו של התובע שכן זה – עקף שלא כדין מימין וזאת, בניגוד לתקנה 47 לתקנות התעבורה, תשכ"א - 1961. בהקשר זה, טענת התובע ולפיה, עקיפה מימין מהווה נורמה מותרת והראייה אין אכיפה של ההוראה על ידי משטרת ישראל – ראוי היה באם לא היתה נשמעת באשר ברי כי יש לציית ללשון החוק הברורה בנושא והעדר אכיפה אינו מכשיר פעולה שלא על פי דין. זאת ועוד, מתוך הנסיבות כפי שהוצגו על ידי התובע עצמו נמצאתי למדה כי עד שהנהג בקטנוע הגיע לרכב מבוטח הנתבעת הוא נסע במרכז הכביש –דהיינו משמאל ורק כשהגיע למיקום רכב המבוטח הוא סטה לכיוון ימין וביצע עקיפה מימין. בנסיבות אלו, יש ממש בטענת מבוטח הנתבעת ולפיה, הסתכל במראות ברם, טרם פתיחת הדלת לא ראה את רוכב הקטנוע.

בנסיבות האמורות הנני סבורה כי האחריות לתאונה מוטלת בחלקה הארי לפתחו של הנהג בקטנוע התובע.

בפני בית המשפט הוצגה על ידי מבוטח הנתבעת קבלה המעידה על כך שמבוטח הנתבעת תיקן את רכבו על חשבונו ונשא בעלות העומדת על סך של כ- 700 ₪ בגין התיקון. בנסיבות אלו הנני סבורה כי ממילא נשיאת מבוטח הנתבעת בעלויות תיקון רכבו מאזנת את חלקו באחריות לתאונה ומשכך, הנני קובעת כי דין התביעה להדחות.